1) שמנת מתוקה
מחלקים את ה250 גרם (חבילה) בשקיות ניילון לקרח ושומרים בפריזר. כך ניתן לאשר רוטבים בעיקר רוטב לבן  ופשטידות.לחסוך בקלוריות ובכל זאת לקבל את הניחוח של השמנת.
 
 
2) קליפות לימון מגורדות - בדרך כלל עוגות דורשות "כף קליפת לימון מגורדת". כמות קטנה מי די שלא מתאימה לשקיות קרח .
מגרדים כמות גדולה של לימונים . לוקחים כף מהקליפות מכניסים לשקית ניילון  רגילה ודוחפים לאחד הפינות התחתונות. מסובבים את השקית מעל הגובה של הקליפות שבשקית ומכניסים עוד כף, דוחפים למעטה ומסובבים וחוזרים על אותה פעולה. בסוף נוצר  מין אשקול של כפות לימון מגורדות. כשיש צורך במיצרך  קורעים חלק מהשקית ומכניסים לפריזר בחזרה (כמו בשקיות קרח) . אולי זה לא אסטטי במיוחד אך נוח מאוד.
 
3)מהלימונים "הקרחים" שנשארו עשים מיץ, מכניסים לשקיות של קוביות קרח, ויש מוכן לרוטב לסלטים, לימונדות וחולה.
 
4) עלי נענה בפריזר. מפרידים את העלים מהגבעולים, שוטפים ומייבשים טוב טוב (מייבשיי חסה עושים את העבודה טוב). מכניסים לקופסה לא בצפיפות וגם לפריזר. כך אפשר לקחת עלים בודדים, לתה, לסלטים או למה שרוצים.

כוס סוכר שווה לשלוש כפות תחליף סוכר כל שהוא. המתכון יוצא מתוק ולא מרגישים את ההבדל.

כאשר פותחים את המקרר ומגלים שהפטרוזיליה, השמיר והכוסברה מעט נבולים - לא להיבהל: שוטפים אותם טוב, אפילו משרים אותם כ-15  דקות, מנערים אותם ומניחים על נייר סופג (רצוי יום קודם) הם מתעוררים וחוזרים להיות ריחניים וטובים להוספה לסלט לתבשילים.

משאירים את המרגרינה מחוץ למקרר עד שהיא נעשית רכה ומקציפים במעבד מזון

שומרי משקל הנמנעים משמן לא צריכים להתנזר מבצל מטוגן. הם יכולים לטגן אותו ב.... מים. קוצצים בצל דק, שמים במחבת חמה על אש בינונית, ומערבבים. הבצל מפריש נוזלים, ואנו ממשיכיםלערבב כל הזמן. אם אין מספיק נוזל במחבת, אפשר להוסיף כף מים ולהמשיך בערבוב. אם יש לנו מספיק סבלנות, נקבל כעבור כעשר דקות ערימת בצל קצוץ בצבע שחום, בריח ובטעם נהדרים, וכל זאת ללא אף טיפת שמן.

1. קל יותר לגרר גבינה קשה (צהובה, בולגרית, רוקפור) אחרי שהיא בילתה שעה במקפיא. כשהגבינה קשה היא נוחה יותר לעבודה עם פומפיה.

2. לפני שמגרדים גבינה על פומפיה מומלץ למרוח מעט שמן על הפומפיה, כך הגבינה לא תידבק – וגם תהליך הניקוי יהיה קל יותר.

כדי שקציצות בשר יצאו עסיסיות באפייה טיגון וכו' כדאי להוסיף כפית (מחוקה) אבקת סודה לשתייה על כל חצי קילו בשר.

הכי קל להפריד את עלי הכרוב בעזרת חימום במיקרוגל במשך 2-3 דקות  והעלים יוצאים בקלות

שומרים במקפיא ומשתמשים בפעם הבאה.

קרה לכם פעם שאכלתם משהו, בטעות או שלא בטעות, והוא היה כל כך חריף עד שבאו דמעות לעיניכם? עם כף היד אתם 'עושים רוח' על הפה תוך מלמול 'וא וא וא וא' ומסביבכם כולם מגישים לכם מים, ולחם, והבעירה לא פוסקת? אז יש פטנט. בפעם הבאה, חפשו מיד את המלחייה. שפכו קצת מלח לתוך היד, ולקקו אותו עם הלשון. החריפות תיעלם מיד. 

כאשר מוסיפים את הגבינה ליין הרותח בסיר הפונדו, חשוב לערבב את התערובת שהתקבלה בזיג זג (או לצייר את הספרה 8) ולא בתנועות מעגליות, ערבוב בדרך זו מסייע להתכה טובה יותר של הגבינה וליצירת מרקם אחיד.

לא ראיתי במו עיני, אבל שמעתי, שפטריות מגדלים על מצע של גללי תרנגולות. לפיכך, הניקוי שלהן חייב להיות יסודי. פטריות אסור לשטוף במים - המרקם הספוגי שלהן סופח אליו את המים, ומקלקל את הבישול והטיגון ואת הטעם. משום כך אני נוהגת לקלוף את הקליפה הדקיקה שעוטפת כל פטרייה.
עם סכין חדה ביד אחת ומגבת נייר סופגת ביד השנייה, אני נותנת טיפול קוסמטי אישי לכל פטרייה. אני מתחילה את הקילוף מלמטה, מהחלק ממנו צומחת הרגל, וקולפת את כל הסביב.
את הרגל עצמה אני מנגבת היטב עם מגבת הנייר, וגם קוצצת כמה מילימטרים מתחתית הרגל.
אם המתכון דורש פטריות פרוסות, אני פורסת אותן בעזרת המדולינה של הביצים הקשות - יוצאות פרוסות דקיקות, אחידות ויפות.

קורה לפעמים שכמות רסק העגבניות לה אנו זקוקים לתבשיל היא גדולה או קטנה מתכולה של קופסה רגילה של רסק עגבניות. מה עושים? קונים קופסת שימורים גדולה של רסק, שופכים את תכולתה לשתיים-שלוש שקיות ניילון קטנות, ומעצבים מכל אחת מהן צורת נקניק. את הנקניקים אני מכניסים לפריזר, וכשצריכים רסק עגבניות, חותכים את הכמות לה זקוקים מתוך הנקניק הזה.

טיפ לפטנט בינלאומי: כדי למנוע בריחת התוכן מביצה סדוקה בעת ההרתחה, יש להוסיף מקל גפרור (ללא הראש) לתוך המים הרותחים. התוכן - אפילו אם הביצה תיסדק עד מאוד, יישאר שלם...

כשמטגנים שום, הוא נוטה להיחרך מאד מהר, בעיקר אם הוא כתוש. אפשר להאט את התהליך על ידי הוספה של כף מים למחבת עם השמן. מחממים את השמן, מוסיפים את השום הכתוש למחבת, ומיד מוסיפים כף אחת של מים ומערבבים. הטיגון של השום קצת יותר איטי וגורם למיצוי מקסימלי של הטעם.

אם נותר לכם יין לבישול לאחר הארוחה, ניתן לבשל אותו על הגז עד שמחציתו מתאדה, לאחר מכן למזוג למתקן של קוביות קרח ולהקפיא. קוביות הקרח של היין המרוכז יהיו מצויינות לבישול.

בזמן שהאורחים מגיעים, מכניסים אל המיקרו חומוס מסונן מקופסת שימורים, למשך 20 דקות עד שהוא מתייבש. מתבלים במלח ופלפל שחור ומגישים. גם הריח ממלא את הבית ונותן אווירה, מומלץ בעיקר בחורף.

אם רוצים שמרקם הפודינג יהיה עמיד וחזק, ולא מרקם רך ודליל  כמו של מוס יש להשתמש בפחות חלב. כמו כן, אם רוצים להעשיר את טעם הפודינג, אפשר להחליף את כוס החלב בחלב קוקוס - יוצא מצויין !! :)

גבינות קשות כדאי להגיש בטמפרטורת החדר. יש להוציא אותן מהמקרר כשעה לפני ההגשה כדי שיהיו במיטבן.

כשאופים  פשטידת פטריות או פשטידת ברוקולי מניחים על הפשטידה, כרבע שעה עד עשרים דקות לפני שהיא מוכנה, קוביות מרגרינה או חמאה. זאת על מנת שימסו לפני סיום האפייה וכך החלק העליון שלה לא יהיה קשה ושרוף אלא במרקם רך וטעים לחיך.

לפני שאופים פשטידה ניתן לפזר קרקר מרוסק עם חמאה  על פניה או פרורי לחם יבשים בחמאה על מנת לקבל ציפוי פריך וטעים

הפטנט שלי לצ'יפסים אגדיים הוא להשרות אותם למשך כחצי שעה בקערה עם מים קרים ומלח. הצ'יפס סופג את המליחות מראש, ובטיגון הוא הופך להיות פריך מאד.
לעיבוי המעטפת והוספת פריכות אפשר לעשות כך:
להכניס לשקית ניילון גדולה כף אחת או שתיים של קמח עם קצת מלח.
לסנן את הצ'יפסים ממי המלח בהם היו שרויים, לנגב אותם היטב במגבת מטבח נקייה, להכניס בכל פעם כמות של צ'יפס לשקית הניילון, לנפח אותה כמו בלון, לשקשק ולנער.. שכבה דקה של קמח תצפה את פני הצ'יפס, ותיתן לו קליפה פריכה בעת הטיגון.

להכין אפויים מקלפים את תפוחי האדמה, חותכים לקוביות או פרוסות, משטחים בתבנית מעל ניר אפיה.
בקערה קטנה מערבבים שמן או שמן זית עם מעט מלח, פלפל שחור ומעט פפריקה מתוקה.
להכנת האפוים, מפזרים באופן שווה על תפוחי האדמה שבתבנית.
אופים בחום גבוה, מכסים בניר כסף כשמשחים. בתיאבון!

 לא חייבים לעשות שימוש בנייר האלומיניום ואז ניתן לחשוף את התפוחי אדמה ישירות לחום התנור והם יוצאים מושחמים כמו שהיו על גריל. ממש טעים!

קחו את שיני השום שברצונכם לקלף והכניסו למיקרוגל ל - 10 שניות. יתכן ומשך הזמן יהיה שונה במעט, בהתאם לעוצמת המיקרוגל. קליפת השום תתפצח מאליה ותתבקע, וכל מה שצריך זה לשלוף מתוכה את שן השום.
(זה לא כל כך מתאים לשום הטרי שמציף עכשיו את השווקים, בגלל כמות הלחות הרבה שבו. נסו את זה רק עם שום יבש..)

במתכוני עוגות ועוגיות בהם משתמשים בריבה כמילוי, אני נוהגת להוסיף קצת אבקת ג'לי אינסטנט באותו צבע וטעם של הריבה. ג'לי תות לריבת תות שדה,ג'לי מישמש לריבת משמש וכו'. מלבד חיזוק לטעם, הג'לי תורם גם למרקם יותר יציב של הריבה ומונע ממנה לנזול החוצה מתוך המאפה. הכמות? בערך כף אחת ג'לי לכל כוס ריבה.

קרה לכם פעם שאפיתם עוגיות, והן יצאו קשות לנגיסה, ומי שמתעקש לגרוס אותן מסתכן בביקור בלתי צפוי אצל רופא השיניים? אולי שכחתם אבקת אפיה... אולי אפיתם יתר על המידה... אולי המעטתם בכמות הנוזלים?
הכניסו את העוגיות לשקית ניילון גדולה, דחפו פנימה פרוסת לחם טרי, סגרו את השקית והניחו למשך לילה. העוגיות תספוגנה אליהן את הלחות של הלחם, ולמחרת תהיינה רכות ומתאימות לאכילה.

כשעושים על האש, ומכינים שישליק (בקר הודו או פרגיות או כל סוג אחר המתלבש על שיפוד עץ), יש להשרות את השיפודים בקערה גדולה עם מים ומלח, לפחות שעה לפני השימוש.
השיפודים סופחים לתוכם מים, וכך בשעה שצולים את הבשר על האש, המים הספוגים בשיפודים מונעים התייבשות של הבשר. מעט המלח שנספג בשיפוד, תורם להמלחה קלה של חתיכות הבשר מבפנים, וכמובן מוסיף לטעם.